א בראשית, ברא אלוהים, את השמיים, ואת הארץ. ב והארץ, הייתה תוהו ובוהו, וחושך, על-פני תהום; ורוח אלוהים, מרחפת על-פני המים. ג ויאמר אלוהים, יהי אור; ויהי-אור. ד וירא אלוהים את-האור, כי-טוב; ויבדל אלוהים, בין האור ובין החושך. ה ויקרא אלוהים לאור יום, ולחושך קרא לילה; ויהי-ערב ויהי-בוקר, יום אחד. {פ} ו ויאמר אלוהים, יהי רקיע בתוך המים, ויהי מבדיל, בין מים למים. ז ויעש אלוהים, את-הרקיע, ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע, ובין המים אשר מעל לרקיע; ויהי-כן. ח ויקרא אלוהים לרקיע, שמיים; ויהי-ערב ויהי-בוקר, יום שני. {פ} ט ויאמר אלוהים, ייקוו המים מתחת השמיים אל-מקום אחד, ותיראה, היבשה; ויהי-כן. י ויקרא אלוהים ליבשה ארץ, ולמקוה המים קרא ימים; וירא אלוהים, כי-טוב. יא ויאמר אלוהים, תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע, עץ פרי עושה פרי למינו, אשר זרעו-בו על-הארץ; ויהי-כן. יב ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע, למינהו, ועץ עושה-פרי אשר זרעו-בו, למינהו; וירא אלוהים, כי-טוב. יג ויהי-ערב ויהי-בוקר, יום שלישי. {פ} יד ויאמר אלוהים, יהי מאורות ברקיע השמיים, להבדיל, בין היום ובין הלילה; והיו לאותות ולמועדים, ולימים ושנים. טו והיו למאורות ברקיע השמיים, להאיר על-הארץ; ויהי-כן. טז ויעש אלוהים, את-שני המאורות הגדולים: את-המאור הגדול, לממשלת היום, ואת-המאור הקטון לממשלת הלילה, ואת הכוכבים. יז וייתן אותם אלוהים, ברקיע השמיים, להאיר, על-הארץ. יח ולמשול, ביום ובלילה, ולהבדיל, בין האור ובין החושך; וירא אלוהים, כי-טוב. יט ויהי-ערב ויהי-בוקר, יום רביעי. {פ} כ ויאמר אלוהים--ישרצו המים, שרץ נפש חיה; ועוף יעופף על-הארץ, על-פני רקיע השמיים. כא ויברא אלוהים, את-התנינים הגדולים; ואת כל-נפש החיה הרומשת אשר שרצו המים למיניהם, ואת כל-עוף כנף למינהו, וירא אלוהים, כי-טוב. כב ויברך אותם אלוהים, לאמור: פרו ורבו, ומלאו את-המים בימים, והעוף, יירב בארץ. כג ויהי-ערב ויהי-בוקר, יום חמישי. {פ} כד ויאמר אלוהים, תוצא הארץ נפש חיה למינה, בהמה ורמש וחיתו-ארץ, למינה; ויהי-כן. כה ויעש אלוהים את-חית הארץ למינה, ואת-הבהמה למינה, ואת כל-רמש האדמה, למינהו; וירא אלוהים, כי-טוב. כו ויאמר אלוהים, נעשה אדם בצלמנו כדמותנו; וירדו בדגת הים ובעוף השמיים, ובבהמה ובכל-הארץ, ובכל-הרמש, הרומש על-הארץ. כז ויברא אלוהים את-האדם בצלמו, בצלם אלוהים ברא אותו: זכר ונקבה, ברא אותם. כח ויברך אותם, אלוהים, ויאמר להם אלוהים פרו ורבו ומלאו את-הארץ, וכבשוה; ורדו בדגת הים, ובעוף השמיים, ובכל-חיה, הרומשת על-הארץ. כט ויאמר אלוהים, הנה נתתי לכם את-כל-עשב זורע זרע אשר על-פני כל-הארץ, ואת-כל-העץ אשר-בו פרי-עץ, זורע זרע: לכם יהיה, לאוכלה. ל ולכל-חית הארץ ולכל-עוף השמיים ולכול רומש על-הארץ, אשר-בו נפש חיה, את-כל-ירק עשב, לאוכלה; ויהי-כן. לא וירא אלוהים את-כל-אשר עשה, והנה-טוב מאוד; ויהי-ערב ויהי-בוקר, יום השישי. {פ}